סיכום פרשת שופטים: המערכת המשפטית, המלכת מלך ודיני עבודת אלילים

פרשת שופטים היא הפרשה החמישית בספר דברים. היא עוסקת במצוות ובדינים שונים.

הנה המצוות והדינים עליהם נלמד בפרשת שופטים. שימו לב: המופיעים כאן אינם בסדר הופעתם בפרשה.

מערכת משפטית

יש להקים מערכת משפטית הכוללת שופטים וכן שוטרים לביצוע פסקי השופטים. על השופטים לשפוט בצדק, לא להכיר פנים ולא לקחת שוחד. כאשר בית הדין המקומי לא מצליח להגיע להכרעה, יש להביא את הנידון לדיון בבית הדין הגדול בירושלים ולציית לפסקיהם. בכך גם מורה התורה לציית לפסקי החכמים שבכל דור.

עדות הבאה לחייב אדם אחר בכסף או בעונש חייבת להימסר לפחות על-ידי שני עדים. במידה והעדים נמצאו שקרנים (כשבאים עדים אחרים ומעידים שהם לא היו במקום הפשע בזמן בו הם טענו שראו את המקרה) הם יקבלו את העונש שביקשו להטיל על הנאשם החף מפשע.

עבודת אלילים

איסור עבודת אלילים כולל נטיעת עץ לעבודת אלילים המכונה 'עץ אשרה', וכן הקמת מזבחות לאלילים. דין עובד אלילים – מיתה, אך רק לאחר חקירה מעמיקה.

עובדי האלילים היושבים בארץ כנען היו נוהגים במנהגים אליליים שונים, כשאלה באוב, דרישה אל המתים, העברת הילדים באש ועוד. על היהודים להיזהר שלא לטעות אחר מעשים אליליים אלו, אלא להיות תמים עם בורא העולם.

(לקריאת הלכות עבודה זרה בספרו של הרמב"ם, לחצו כאן)

המלכת מלך

בארץ המובטחת על היהודים להמליך להם מלך מזרע ישראל. למלך זה אסור להתחתן עם נשים רבות. כמו-כן, אסורה עליו החזקת סוסים רבים או רכוש רב שלא לצורך.

המלך יכתוב ספר תורה מיוחד אשר ישהה עמו ובו יקרא כל ימי חייו, כדי שהוא לא יתגאה ולא יסור ממצוות האלוקים.

(מאמר מומלץ לקריאה: למה עם ישראל צריך מלך)

בני שבט לוי

מכיוון שבני שבט לוי לא מקבלים חלק בארץ המובטחת, על בני-ישראל להעניק להם חלקים מן הקורבנות שיעלו בבית המקדש וכן את ראשית היבול והגז.

למרות שהעבודה בבית המקדש נחלקת למשמרות קבועים, בשלושת הרגלים מותר לכל כוהן להצטרף לעבודה ולהקריב את קורבנו.

נביא אמת ונביא שקר

המעמד הנשגב של מתן תורה על הר סיני גרם לבני-ישראל לומר: אם נוסיף לשמוע את קול האלוקים, אנו עלולים למות.

לפיכך, בורא העולם יקים נביאים מתוך בני-ישראל שימסרו לעם את דברי האלוקים ויש למלא אחר דבריו. כאשר יקום נביא שקר ויאמר לעם דברי כזב, או יסית אותם לעבודת אלילים, דינו מיתה. המבחן שיקבע האם הוא נביא אמת או שקר: כאשר יאמר דבר שעומד לקרות אך בסופו של דבר הוא לא אירע.

(מאמר מומלץ: מהי הנבואה, והאם יש נביאים כיום?)

ערי מקלט

בנוסף על שלושת "ערי המקלט" שהם הקצו בעבר הירדן, על היהודים להקצות שלוש ערים נוספות בארץ ישראל אליהן יוכלו להימלט רוצחים בשגגה. כאשר ירחיב האלוקים את גבול היהודים, יהיה עליהם לקבוע שלוש ערים נוספות. רוצחים במזיד דינם מוות.

אסור להסיג גבול.

(מאמר מומלץ: כל מה שרציתם לדעת על עיר המקלט)

ביציאה למלחמה

אין לחשוש לצאת למלחמה על האויבים שכן בורא העולם נמצא לצד בניו.

לפני היציאה למלחמה כהן יחזק את לב העם שלא יפחדו במערכה. לאחר-מכן יצוו לשוב לביתם אלו שלאחרונה אירסו אישה, בנו בית, נטעו כרם או אלו המפחדים מהקרב הצפוי.

כאשר קרבים להילחם עם עיר, יש להציע לה לכרות ברית של שלום. במידה והיא לא מוכנה מותר להטיל עליה מצור ולהילחם בה. את האומות הכנעניות יש להשמיד ולא לכרות עמהם ברית.

בעת המצור מותר לכרות עצי סרק אך לא עצי פרי.

העגלה הערופה

כאשר מוצאים אדם מת בשדה ולא ידוע מי הרגו, זקני העיר הקרובה ביותר למקום בו נמצא ההרוג יקחו עגלת בקר שלא נעשתה בה כל עבודה, יערפו את ראשה בנחל וירחצו את ידיהם עליה. הם יאמרו: "ידינו לא שפכו את הדם הזה, ועינינו לא ראו", ואז יכופר להם עוון זה.

(מאמר מומלץ: כל מה שרציתם לדעת על העגלה הערופה)