שֵׁד ושמו קֶטֶב

שלושת השבועות שמצום י"ז בתמוז, היום בו הובקעו חומות ירושלים, עד צום תשעה באב, היום בו נחרבו שני בתי המקדש, נחשבים זמן מועד לפורענות שבמהלכו יש לנקוט משנה זהירות ולהימנע מפעולות הכרוכות בסיכון1. הסיבה לכך היא מפני שבמהלך ימים אלו מצוי כוח רוחני שלילי ומזיק בשם "קֶטֶב מְרִירִי"2, וכוח זה עלול לפגוע ולגרום לצרות ואסונות.

ואכן, רוב האסונות המכוננים שפקדו את העם היהודי, משחר ההיסטוריה ועד ימינו, אירעו בימים אלו: שבירת הלוחות, חטא המרגלים, פריצת חומות ירושלים, חורבן בית המקדש הראשון וגם בית המקדש השני, טבח יהודי ביתר, גירוש יהודי אנגליה, גירוש צרפת, גירוש ספרד, פריצת מלחמת העולם השנייה, שגררה את השואה האיומה וחורבן יהדות אירופה, ועוד.

כך מסבירים חז"ל גם את הפסוק במגילת "איכה" – שנכתבה על ידי ירמיהו הנביא לפני חורבן בית המקדש הראשון, אך מתארת בלשון עבר את מאורעות חורבן ממלכת יהודה, כאילו בר התרחשו – "גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי וּמֵרֹב עֲבֹדָה, הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ, כׇּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים"3 : "בֵּין הַמְּצָרִים" אלו הן "ימי הצרות" שמשבעה-עשר בתמוז עד תשעה באב, ובהם הצליחו רודפי ממלכת יהודה ללכוד אותה, שכן תהליך חורבן ירושלים החל עם הבקעת חומות העיר בי"ז בתמוז והסתיים בשריפת בית מקדשנו בט' באב4.

השעות המסוכנות

גם בימים אלו, רמת פעילותו של הקֶטֶב אינה שווה לאורך כל היממה והוא פעיל בעיקר בשעות הצהריים, כמו שנאמר בתהלים " לֹא תִירָא . . מִקֶּטֶב יָשׁוּד צׇהֳרָיִם"5. יש מחלוקת בין החכמים מתי מתחיל ומסתיים זמן הצהריים שבמהלכו הקטב מחבל ומזיק: לפי רבי אבא בר כהנא זמן זה מתחיל בתחילת השעה השישית מתחילת היום ומסתיים בסוף השעה התשיעית (בערך 11:30-16:30, בתרגום לשעון ימינו בהתבסס על ממוצע מקורב בארץ ישראל בתקופה זו של השנה); ולפי רבי לוי זמן זה מתחיל בסוף השעה הרביעית ונמשך עד תחילת השעה התשיעית (בערך 9:10-15:10).

המקומות המסוכנים

חכמים מוסיפים ומציינים כי פעילותו המזיקה של כוח מסתורי זה תלויה בתנאי הסביבה והוא "אֵינוֹ מְהַלֵּךְ לֹא בַּחַמָּה (בשמש) וְלֹא בַּצֵּל, אֶלָּא בַּצֵּל הַסָּמוּךְ לַחַמָּה".

איך הוא נראה?

מחלוקת נוספת בין החכמים נוגעת לתיאורו של השד הנורא: "רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר ,כֻּלּוֹ מָלֵא עֵינַיִם, קְלִפּוֹת קְלִפּוֹת, וּשְׂעָרוֹת שְׂעָרוֹת; וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: עַיִן אַחַת נְתוּנָה עַל לִבּוֹ וְכָל מִי שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ נוֹפֵל וּמֵת". עם זאת, חכמים מספרים על כאלו שראו את הקטב אבל ידעו כיצד להתגונן מפניו.

מגביר סכנה

עדויות ממעשיהם של חכמים מלמדים כי הקֶטֶב פועל בעיקר כדי להגביר נזק וסכנה הנגרמים בלעדיו, כמו סיפורו של רבי אבהו, שהיה יושב ומלמד בבית כנסת אחד בקיסריה. ראה אדם אחד שנושא רצועה (או שבט להכות בו) והולך להכות את חברו. ראה רבי אבהו מזיק שעומד מאחורי החבר, כשהוא נושא מוט של ברזל. קם רבי אבהו וצעק, אמר לו למכה: "מה אתה רוצה, להרוג את חברך?!" גיחך האיש המכה ואמר "וכי ברצועה קלה זו אדם יכול להרוג את חברו?!", אמר לו רבי אבהו: "הרי המזיק עומד מאחוריו ונושא מוט של ברזל; אתה מכה אותו ברצועה זו, והוא [המזיק] מכה אותו באותו מוט ברזל – והוא ימות!".

כמובן, כאשר הלה הניח את הרצועה ולא היכה בה, ניצלו חייו של החבר שכן הסכנה לא החלה וממילא ניטלה מהשד ההזדמנות לחבל ולפגוע.

ממה צריך להימנע?

כפי שראינו, הכאה היא דבר מסוכן במיוחד בימים אלו ולכן יש להימנע מכך גם במקרים החריגים שבהם הנסיבות מוצדקות ומטרת ההכרה ראויה; כמו כן, יש להימנע מהליכה לבד בשעות הצהריים של ימים אלו (בערך בין השעות 09:00 - 15:30 בארץ ישראל) בעיקר במקומות מבודדים או דלילים בעוברים ושבים6, כולל טיולים, או פעילויות ואטרקציות מסוכנות.

כמו כן, מומלץ להימנע מלבצע בימים אלו ניתוחים רפואיים שאינם דחופים ורצוי לדחות אותם לאחר תשעה באב; במידה ולא ניתן לדחות את הפרוצדורה הרפואית עד לאחר תשעה באב, מומלץ לכל הפחות להקדים אותה ל"שבת חזון", כלומר לפני השבת האחרונה שלפני תשעה באב7.

ראו עוד: